עבודה סמינריונית

עבודה סמינריונית, קטנה ככל שתהיה, שונה בצורה מהותית מהעבודות שאנו התרגלנו לכתוב בתיכון ואפילו בקורסים בצבא. עבודת סמינריון דורשת דיוק, כתיבה ברמה גבוהה אך לא ספרותית מדי, והישענות על מקורות ביבליוגרפיים. 

למעשה, עבודות אקדמיות דורשות שימוש בדעות של אנשים אחרים. לא סתם המוטו של אחד המקורות הגדולים ביותר למאמרים אקדמיים, google scholar, הוא "עימדו על כתפי נפילים". בעבודה סמינריונית, הכותב נדרש לחשוב על שאלת מחקר שעוד לא שאלו, ולהסתמך על מחקרים קודמים, תאוריות שונות וליצור מכל המקורות הללו פסיפס חדש שיענה על שאלת המחקר. גם כאשר העבודה לא כוללת מחקר אמיתי, כלומר סקירת ספרות או סיכום כלשהו, הסטודנט חייב תמיד לגבות את כל מה שהוא אומר, מלבד כמה משפטים בסיכום, במקורות ביבליוגרפיים.

אם אפשר היה לסכם את המהות של כתיבת עבודות אקדמיות במשפט אחד, המשפט הזה היה "לבסס, לבסס ולבסס". כמובן שחשוב להשתמש במקורות שונים וכאלו מהימנים, ולא בכל מקור אינטרנטי שמוצאים. מרבית המרצים והמנחים של עבודות אקדמיות אוסרים על שימוש במקורות כמו ויקיפדיה או מאמרים בעיתונות, ושולחים את הסטודנטים לחפש מאמרים אקדמיים שפורסמו בכתבי עת מבוססים. חשוב מאד לבסס את טענותיכם כהלכה, אחרת לעבודות האקדמיות לא תהיה הרבה משמעות.

עבודה סמינריונית, עבודות סמינריון

טיפים לכתיבת עבודה סמינריונית במדעי החברה 

כאשר כותבים עבודה סמינריונית או אפילו תרגיל בית במדעי החברה, ישנם כמה מכשולים ששווה לשים אליהם לב כדי שנוכל להימנע מהם, ולהשיג ציון טוב. הטיפים הללו מתאימים בעיקר לעבודות במדעי החברה, אבל גם במדעי הרוח, עבודה סמינריונית בניהול וכדומה. 

המטרה של כתיבת עבודה אקדמית, גדולה או קטנה, היא להראות למרצה לא רק שאתם הקשבתם בשיעורים ויודעים לחזור על מה שהוא לימד, אלא שאתם מסוגלים לחשוב ולנתח, ולהפעיל חשיבה ביקורתית. 

לצד החוקים הברורים והדרישות המבניות של עבודה סמינריונית (מבוא, סקירת ספרות וכדומה), ישנם כמה חוקים לא כתובים, שאם עוברים עליהם יש סיכוי טוב שהציון ייפגע. 

  • עקביות – ניתן לתרגם מושגים רבים ביותר מדרך אחת. כל הדרכים מקובלות אך עליכם להתמיד ולהשתמש בהגדרה זו בלבד לכל אורך הכתיבה. הדבר תקף גם לגבי כתיב- אם בחרתם לכתוב מילה עם ט', למשל, עליכם לכתוב אותה עם ט' לאורך כל הדרך. 
  • Keep it simple – תקף גם להסברים וגם לצורת הכתיבה. במבחנים אך גם בעבודות, הכתיבה צריכה להיות עניינית וממצה. גם ככה ישנה מגבלת מקום, אין שום צורך להכניס תיאורים ליריים, משפטים פיוטיים או מאמר מוסגר מתלוצץ. אין זה המקום להתלוצצויות, חוש הומור או שנינות. קחו בחשבון שאינכם יודעים מי קורא את העבודה או המבחן, ועד כמה הוא פתוח להומור. 
  • דיוק בהגדרות – כאשר אתם מגדירים דבר מה, שימו לב שההגדרה שלכם אכן משקפת את המהות שלו ושאתם לא סתם חוזרים על ההסבר במילים אחרות. על המונח לתאר תופעה ואתם נדרשים להגדירו בצורה שהבהיר לקורא שאכן אתם מבינים במה מדובר- באיזה תהליך, תופעה, תאוריה וכיו"ב. המושג אינו התופעה עצמה. לדוגמה, המושג "כתיבה אקדמית" אינו תהליך של כתיבה באקדמיה, אלא מגדיר מהי צורת כתיבה המקובלת באקדמיה. באותו מטבע, המושג: "שמיעה אבסולוטית" אינו שמיעה של תווים והידיעה כיצד לשיים אותם, אלא מונח המגדיר תופעה בה המאזין יכול לזהות את התווים המושמעים. 
  • כללי תחביר והגיון –  במילים אחרות. פעמים רבות חומר הקריאה הוא בשפה האנגלית, כך שבכתיבת עבודות אקדמיות אתם נדרשים לבצע עיבוד כפול- גם לתרגם ולהבין את החומר וגם לכתוב אותו בצורה הגיונית שלא תיראה או תישמע כמו תרגום מילולי. התחביר באנגלית ובעברית שונה במהותו- שימו לב לכך. הדרך הטובה ביותר להתגבר על מכשול מוכר זה היא לדמיין את עצמך מסביר למישהו אחר במילים שלך את העקרונות של מה שקראת. רק העקרונות, ללא תוספות, מילות קישור ושאר קישוטים. בעבודה סמינריונית, המטרה היא לראות כיצד אתם מבינים ומיישמים את החומר, לא להתרשם מהיקף סיכום דברי המרצה.

 

עבודה סמינריונית עושים עם סמינר קל

 

השארת הודעה מהירה
סגור


קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני